מתווה פיצויים מעונות יום פרטיים והתחשבנות מול הורים במערכת "שאגת הארי"

ירון לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, בימים האחרונים פורסם שהורים לילדים במעונות יום בפיקוח בגנים פרטיים עדיין משלמים כסף למרות שהגנים סגורים. המסגרות סגורות בהוראת פיקוד העורף. נאמר שיש מתווה פיצויים שהוא בתהליך גיבוש. רציתי לשאול את השר: 1. מה יהיה עיקר המתווה? 2. מתי מתכוונים להציג אותו לציבור ההורים? יש כאן גם את ציבור ההורים וכמובן את מפעילי הגנים הפרטיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השר, בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תודה רבה, חבר הכנסת, על השאילתה. אני אתחיל ואומר שעוד אין לי תשובה מוחלטת. אנחנו בדיונים על זה, ויהיה עוד דיון היום. אני כן אפרוס רגע את המפה כולה, בסדר? כדי שנבין שנייה אחת את האירוע. קודם כול, יש מתווה פיצויים כללי למשק – שאני מאוד מקווה שממש בתחילת השבוע יבוא כאן לחקיקה בכנסת בקריאה הראשונה, ואז בוועדת הכספים – שהוא מאמץ מתווים שעשינו גם בחיצי הצפון וגם בעם כלביא, ואגב, עבדו מצוין. היו עכשיו הרבה מאוד דיונים מחדש עם ההסתדרות ואמרנו: תקשיבו, מה שעבד – המתווה הזה בגדול מדבר על שני מסלולים עיקריים: האחד, שמשמר יחסי עובד–מעביד, קרי, המעביד ממשיך לשלם 100% שכר ומקבל מאיתנו מה שאנחנו קוראים לו "מסלול הוצאות מזכות" – תכף אני אסביר בדיוק מה זה – כולל מסלול שכר. במילים פשוטות, זה הולך לפי מדרגות, אבל אם יש לו ירידה במחזור של יותר מ-25%, הוא מקבל את שיעור הירידה במחזור כפול 22%, שזה ההוצאות הקבועות של העסק, ועוד 75% מהשכר שהוא משלם. בסדר? אם הוא משלם 10,000 שקל שכר - - -

ירון לוי (יש עתיד):

זה לא נוגע למוסדות החינוך, כי אין ירידה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה כן נוגע. תן לי. שאלת. אתה יכול לשבת. ייתנו לך אחרי זה שאלת המשך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תקבל שאלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אתן לך רגע, כי זה מורכב.

ירון לוי (יש עתיד):

אתה אומר שזה לוקח זמן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אם הריכוז שלי ככה, אני מודה שאני קצת עייף, בימים אני עובד ובלילות – עם הבן שלי.

ירון לוי (יש עתיד):

החלמה לבן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תודה. תודה. היושב-ראש אמר. תודה רבה. בקיצור, בגדול, נניח שהוא משלם 10,000 שקל שכר – הוא יקבל 75% מזה כפול הירידה במחזור. הרי אם אין ירידה במחזור, הכול בסדר, אבל אנחנו לוקחים את החלק של הירידה במחזור. כמובן 25% כפול הירידה במחזור, הוא משתתף בעצמו. נקודת המוצא, אגב, בכלל, צריך לדעת, של כל המתווים האלה, זה לא 100% פיצוי. אנחנו קוראים לזה "רציפות עסקית". הרעיון הוא לשמר את הכלכלה, לאפשר לציבור ולכלכלה להמשיך לתפקד ולשמור ראש מעל המים כדי שברגע שחוזרים לפעילות, אז חוזרים לפעילות. זאת אפשרות אחת: המעסיק ממשיך לשלם את השכר ומקבל מאיתנו 75% מעלות השכר הזאת כפול הירידה שיש לו במחזורים. אפשרות שנייה היא שהוא מוציא את העובד לחל"ת בתנאים מיטיבים, בלי שהוא צריך חמישה ימי אכשרה ובלי שלוקחים לו שכר ומינימום 14 יום. הרבה מאוד הקלות: תקופת אכשרה של שישה חודשים ולא 12 מתוך 18 – שוב, עשינו את זה כבר בעבר – ואז העובד מקבל את החלף דמי אבטלה כמו בחל"ת, שזה בין 70% ל-80% או 90%, תלוי ברמת השכר. ככל שרמת השכר גבוהה יותר אז השיעור של האבטלה נמוך יותר, והמעביד כמובן לא משלם לו. במקרה כזה המעביד יקבל פיצוי רק על 22% של ההוצאות הקבועות שלו, ההוצאות המזכות, ולא על מסלול השכר. בעצם, זה אמור להיות המתווה גם של מעונות היום. בסוף מעונות היום הם גופים פרטיים שמתקשרים בהתקשרות פרטית עם ההורים. יש מעונות סמל מפוקחים, יש מעונות לא מפוקחים, יש גני ילדים פרטיים. יש אנשים שהתקשרו עם בעל אולם לחתונה, ודיני הסיכול של דיני החוזים, והחתונה בוטלה, והשאלה – של מי. דנו בזה הרבה מאוד לאורך המלחמה. בגדול, אנחנו סבורים – למשל, כשהיה מסלול לאולמות, אז התנאי היה שהאולמות מחזירים את הכסף לזוגות, ואז באים לבקש מאיתנו, אבל הוא יכול להחליט, הוא יכול להחליט שהוא לא, ואז הוא גם לא בא לבקש. חשוב לי לומר את זה, כי בסוף, בסוף – מעונות היום, על גבי המסלול הזה, יש להם עוד רשת ביטחון, כי אנחנו אמרנו שנמשיך לשלם בכל מקרה למעונות הסמל את הסבסוד שהם מקבלים ממילא בגין הילדים הזכאים, בסדר? נניח שהורה רגיל משלם 6,000 לחודש – סליחה, הורה רגיל משלם 4,000 שקל – פה הוא ישלם 2,000 ועוד 2,000 מהמדינה, אז המעון יקבל את מה שהוא מקבל ממס רכוש, הוצאות מזכות ו-75% מהשכר. הוא ימשיך לקבל את הסבסוד שהוא מקבל, שזה להערכתנו אמור להשלים לו כמעט – אני לא יודע להגיד לך 100% – את ה-25% האלה, אבל את הרוב זה אמור להחזיר לו. אז הוא יחזיר את הכסף להורים ויקבל מאיתנו, כמו שאמרנו. חלק הוא יקבל ממס רכוש, חלק הוא יקבל כיוון שמשרד העבודה ימשיך לשלם את הסובסידיה. בנובמבר 2023, שזה תחילת מלחמת חרבות ברזל, ואחר כך בנובמבר 2024, בחיצי הצפון, היה איזשהו מתווה נוסף. אגב, זה לא היה אותו מתווה, אלא היו מתווים נפרדים שעשינו עם הרשתות שמפעילות את מעונות הסמל. הוא היה מתווה חלופי. אני אומר לך שאני לא בטוח שהוא יותר טוב. היה מתווה בנובמבר, הם פחות אהבו אותו, ולכן בנובמבר 2024 עשינו מתווה קצת אחר – קיבלו פר-ילד, פר-יום, תקציב מסוים כדי להחזיר להורים. באתי לפה כי הגשת שאילתה דחופה והיושב-ראש אישר, אז אני מתייצב, אבל אני עוד לא יודע לתת לך תשובה עד הסוף. אני חושב שמה שאני אמרתי עכשיו נותן מענה יותר טוב לכולם. הוא גם יותר פשוט פרוצדורלית, הוא גם יותר פשוט משפטית, כי ברגע שאני אתן מתווה למעונות הסמל, אז מה קורה עם מעונות פרטיים שהם לא בסמל? ומה קורה סתם עם מטפלת שפתחה משהו לעצמה? בסוף בסוף בסוף אנחנו לא מתערבים במערכות היחסים, בהתקשרויות פרטיות בין אנשים פרטיים שעכשיו סוכלו, בסדר? החוזה ביניהם סוכל כתוצאה מהמלחמה. כמו שאמרתי, דיני הסיכול בדיני החוזים – אנחנו לא נכנסים לזה. אנחנו נותנים את המעטפת הכללית. כמו שאמרתי, כאן במעונות הסמל יש את הרובד הנוסף שאמור לגשר על מרבית הפער, וזה המשך העברת הסובסידיה למרות שהמעונות סגורים. הייתה סברה שאומרת שיש שוני, כי פה אתה אוסר עליהם לעבוד, פיקוד העורף אוסר עליהם לעבוד. זה לא מדויק, כי פיקוד העורף אוסר לעבוד על כל עסק שאין לו מרחב מוגן בזמן קרוב שהוא יכול לרוץ אליו בזמן ההתרעה, ולמרות זאת אנחנו נותנים את מתווה הפיצויים. ואני חוזר ואומר, וחשוב לומר את זה: רשת הביטחון שאנחנו נותנים היא מאוד גדולה, היא פי שלושה מהקורונה, היא פי שלושה מהקורונה בכול, גם בתקרה וגם בשורת המענים הגדולה שאנחנו נותנים. אגב, צריך להגיד, עשינו אותה בעם כלביא בסוף בהסכמות, קואליציה, אופוזיציה, ועדת כספים. זה לא אירוע שהתווכחנו עליו. היו קצת משאים ומתנים על הדרך, אבל בסוף המתווה שנסגר בעם כלביא, שאני מבחינתי עושה לו קופי-פייסט – יש כמה עדכונים של מדדים וכו', כי מה מדד הבסיס וכו', אבל בגדול, המתווים האלה, אני חושב שהם מתווים טובים. שוב, הם לא מפצים עד השקל האחרון – מה לעשות, יש מלחמה, וכולנו כאזרחים נכנסים תחתיה. אני אגיד אולי עוד משפט, אפרופו פופוליזם: אין דבר כזה המדינה. זאת אומרת, נניח שעכשיו נחליט שאנחנו מפצים את כל אזרחי ישראל, 100% נזקים שהיו במלחמה, ניתן לכולם, הם ישבו בבית ויקבלו 100% מהשכר. ניקח להם את זה בסוף מכיס אחר, זאת אומרת, נצטרך בסוף לבוא ולהעלות מיסים או לקצץ בשירותים. אין דבר כזה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ובכל זאת תגיד מילה על הצפון, שנמצא במצב אחר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בטח. בטח. תעשה שאלת המשך. איך אתם רוצים לנהל את זה? על הצפון כבר הודענו - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רק רגע, כשהשר יסיים אני אאפשר שאלת המשך לחבר הכנסת ירון לוי ושתי שאלות נוספות לשני הנרשמים הראשונים. יש רבים שנרשמו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה מרשה לי שנייה להתייחס למה שהיא שאלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אתייחס ברגע. כבר הודענו על זה, הודענו כבר בשבוע שעבר. הצפון מבחינתנו – אגב, זה פשוט, לא צריך חקיקה, כי אלה תקנות. 0 עד 9 ק"מ – בתקנות סמכות שר אוצר. הם מבחינתי 100% מסלול אדום, מסלול ירוק, 100% מסלול מחזורים, בסדר? נקודת המוצא שלנו, וגם את זה חשוב מאוד לומר, כי היו פה כל מיני אמירות, או מחוסר ידע, או, לצערי, בתקשורת, שרצו סתם ליצור תבהלה. אמרו: מה, אתם פותחים את המשק כדי לחסוך כסף. אלו שני דברים שונים לחלוטין. פיקוד העורף מקבל החלטות על בסיס הערכת סיכונים ביטחונית, והוא מאפשר למי שרוצה. הרי הייתה טענה : מה אתה כולא אנשים בבית אם יש להם מרחב מוגן והם יכולים ללכת לעבודה בסמיכות למרחב מוגן – זה לא קשור לפיצוי. תושבי הצפון בקו העימות יקבלו 100% פיצוי בכל התקופה עד שתהיה חזרה לשגרה שם של בית ספר, של הכול. מבחינתנו הם יכולים לשבת בבית. עוד פעם, מי שרוצה ללכת לעבודה, יכול ללכת לעבודה, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. כל מי שמחליט אחרת - - -

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

פיקוד העורף לא נותן זמן יציאה - - - הכבישים חשופים לגמרי, לא - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לכן, אמרתי, מבחינתנו כמשרד אוצר, אין פעילות כרגע בקו עימות צפון, וזה אומר שעסקים יקבלו 100% ההוצאות שלהם, 100% שכר, הכול, בסדר? עסקים ממשיכים לשלם 100% שכר לעובדים ומקבלים מאיתנו. יש להם שתי חלופות: יכולים ללכת למסלול האדום, מכירה את זה? בו מגישים תביעות מסובכות

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זאת אומרת - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אלה דיונים שבסוף בתקנות. זה תלוי מאוד מה, בסדר? אנחנו בגדול הסכמנו בכל המתווים שמדד הבסיס יהיה מרץ 2023 – בכלל לפני המלחמה.

קריאה:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע. אבל אני אומר לך שהיו מי שביקשו מאיתנו כן ללכת למרץ 2025. לא בצפון, בצפון לא הייתה פתיחה מלאה; בכל הארץ מדד הבסיס יהיה מרץ 2025 כי הייתה שם רמת פעילות מלאה. ואז אם אני אלך למרץ 2023, אומרים לי העסקים: תשמע, אנחנו התפתחנו בשנתיים האלה. הצפון יהיה מרץ 2023 – בסדר? 100% מסלול מלא, מסלול אדום, ויהיה מסלול נורמטיבי, מסלול מחזורים ירוק, למי שרוצה לקבל את זה יותר מהר – מדד בסיס מרץ 2023. כל הארץ מדד בסיס מרץ 2025. עוד פעם, אנחנו נתנו להם לבחור. ישבנו עם נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות, הם חשבו שיותר נכון להם מדד בסיס של מרץ 2025 לכל הארץ. קיבלו את זה במלא. תעבירו את זה לתושבים. גם אני אמרתי. אמרתי את זה לראשי רשויות, הוצאתי את זה בסרטון לתושבים. יכולים להיות רגועים ב-100%.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך לחבר הכנסת לוי. שאלות נוספות לאחר מכן לחברי הכנסת מישרקי וכץ, והשר ישיב במרוכז.

ירון לוי (יש עתיד):

קודם כול, אני שמעתי את ההסבר על המתווה, ונתת דוגמה את הקורונה למתווה אולמות האירועים. אני חושב שבמקרה של מעונות היום והגנים הפרטיים והמפוקחים, זה קצת שונה. כי ירידה של 25% לא יכולה להיות בגן. וגם אם אתה מוציא לחל"ת, אתה יודע שיש מחסור בצוותי הוראה, גננות ומורים. יש כאן בעיה מאוד גדולה. השאלה שלי לשר היא מה ההורים צריכים לעשות בזמן שמתגבש מתווה, האם להמשיך לשלם לעסק או האם לעצור את התשלומים? גם ציינת שאין החזר מלא של 100%. מי אמור לספוג את זה? האם בעלי עסקים, שמפעילים את הגנים, או ציבור ההורים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לאחר מכן חבר הכנסת מישרקי.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, תודה השר, ראשית אני מאחל החלמה מלאה לבנך הגיבור. אני רוצה להתעמק בנושא מעונות היום, ודווקא הפרטיים, כי הגנים הם יותר פשוטים לתפעול כי זה המדינה ומול העיריות, וזה יותר קל. אבל מעונות היום זה נושא מורכב, שלדעתי היה צריך לתת לו - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הפרטיים או הסמל?

רון כץ (יש עתיד):

הפרטיים. היה צריך לתת לו איזשהו פתרון מערכתי כזה, כמו לחיצת כפתור. אנחנו אחרי מלחמה אחת, אחרי כמה מבצעים, וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. אבל כרגע נוצר מצב שבעלי אותם מעונות לא יודעים מה לעשות עם העובדים שלהם. מצד אחד, אם הם יוציאו אותם לחל"ת, יכול להיות שהם לא ירצו לחזור מאותו חל"ת, התחום הזה סובל ממצוקת כוח אדם מאוד מאוד קשה. מצד שני, אם יחזירו את הכסף להורים, אז הם לא יקבלו את הפיצוי המלא ממשרד האוצר כי עדיין אין מתווה כמו שצריך. אם הם לא מחזירים את הכסף להורים, יש לחץ גדול של זוגות צעירים, ובצדק. אני יכול לומר לך כאחד מהם, שמשלם למקום כזה: העובדה שהילד לא הולך למעון ואתה עדיין משלם עליו, במצב לא פשוט שאנשים גם לא עובדים והכול מתייקר, זה לא מצב נוח. אני חושב שדווקא בתחום הזה, שמדבר ספציפית על כמה עשרות אלפי עסקים, זה לא איזה משהו היסטרי. צריך לתת מענה לזוגות הצעירים, צריך לתת מענה לבעלי מעונות היום. ואני חושב שבתוך המתווה הגדול צריך להיות איזשהו כפתור שדואג לרווחת אותם ילדים. כי בסופו של דבר, אלה הגילאים הכי קריטיים. כשאתה מנתק אותם, אין להם באמת כלום. ובכלל, כשאתה ממשיך לשלם על המעונות האלה, וזה אלפי שקלים בחודש, אז אתה לא קונה ולא מאפשר לאותם ילדים גם מסגרת חינוכית נוספת, כי אתה לא תשלם פעמיים. רובם לא יכולים לשלם פעמיים. ולכן, אני באמת שואל: האם למשרד האוצר יש איזשהו מנגנון, איזשהו כפתור, איזושהי בשורה להורים ולבעלי מעונות היום? האם אפשר להגיד להם משהו, מהדברים שלך עכשיו, איך להתנהל מחר בבוקר? תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יונתן מישרקי, בבקשה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

מכובדי השר, אני גם כן מבקש להצטרף לתפילות ולאיחולים לרפואת הבן היקר, בניה חברון בן רויטל, בעזרת השם, לרפואה שלמה בקרוב.

קריאה:

אמן.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אני מבקש להתייחס דווקא למעונות הרשת, מה שנקרא, המפוקחים. בשונה מהשאילתה שהזכירו אותה, למרות שהזכרת בתשובה שלך את כל העניין הזה, בקורונה היה מתווה פיצוי ישיר להורים, כנראה מהסיבה שאין אינטרס, או שיש פחות אינטרס למפעילי המעונות המפוקחים להגיש את הפיצויים, כי בסוף זה נכנס להם לתוך, מה שנקרא, סל מלא. בשונה מהפרטיים, שבהם זה עסק לכל דבר, ויש מתווה פיצוי לעסקים, פה יכול להיות שהאינטרס שלהם יהיה פחות, וההורים הם אלה שמודאגים בהקשר הזה. קיבלתי כמה פניות, ולכן ביקשתי לשאול שאלת המשך. אם אפשר התייחסות ספציפית למעונות המפוקחים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, כבוד השר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אתייחס. זה בעצם אותן שאלות לפרטיים ולמפוקחים. קודם כול, חבר הכנסת מישרקי, בקורונה לא היה מסלול שכר. בכלל לעסקים היה רק מסלול הוצאות מזכות. אז הוצאות מזכות היו 15%, אני חושב, ועכשיו הגדלנו את זה ל-22%. אבל היה רק מסלול הוצאות מזכות. ולכן, במקביל, נתנו כל מיני מענים לאולמות, למעונות. פה, ברגע שנתנו את מסלול השכר, למרבית הענפים במשק הדבר הזה אמור לתת מענה. עוד פעם, הוא לא נותן מענה של 100%. בסוף הנזק מתחלק וכל אחד - - -. שאל חבר הכנסת רון: מה אני אומר להורים? אני לא ממליץ שום דבר להורים. אני לא עורך דין, בסדר? בסוף, אמרתי, אני לא יכול להתערב כשר או כממשלה במערכת היחסים החוזית - - -

רון כץ (יש עתיד):

לא, השאלה אם - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רק רגע, שנייה. רגע, תנו לי. אני הבנתי, אני אענה. אני לא מתערב במערכת היחסים החוזית הפרטית בין הורה לגננת או למפעילת מעון, בין אם היא פרטית ובין אם היא סמל. בסוף הם גם פרטיים, בסדר? גם הסמל הם מפוקחים, והמדינה מסבסדת אותם למשרד העבודה. אבל בסוף - -

רון כץ (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רק רגע, רק רגע. - - הסבסוד הוא להורים. צריך להבין. גם במשרד העבודה הסבסוד הוא לא למעונות, הסבסוד הוא להורים. זה יותר נוח. תפעולית הוא מועבר – בסדר? בסוף המעונות הם פרטיים ואנחנו נותנים להורה סבסוד. מעבירים אותו דרך המעון רק כי זה יותר נוח פרקטית.

קריאות:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, חכו רגע, נו, שנייה. כבר שנתיים וחצי לקחתי את התפקיד הלא-פופולרי. מה אני יכול לעשות? אני אומר את האמת. אז, א. אני לא נותן עצות. אני רוצה להסביר מה אנחנו מתכננים. א. הקורונה היה מסלול מיוחד למעונות. מה שאנחנו נעשה – אמרתי, שוב, אני עוד לא נותן תשובות סופיות כי אנחנו בדיונים על זה איתם, ובתוכנו פנימה. ודיבר איתי על זה כמובן השר לוין, שעכשיו אחראי על זה. אנחנו בדיונים. מה שאני רק אומר זה שאני, נטיית ליבי כרגע היא לבוא ולהגיד למעונות: אתם הולכים למסלול. וזה אני אומר לך, רון, מה ההבדל בין גננת של גן פרטי, שזה עסק, בסוף היא גובה כסף מלקוחות ונותנת שירותים וזה עסק, לבעל דוכן פלאפל?

רון כץ (יש עתיד):

הילדים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, רגע. אין הבדל, זה אותו – לא, אתה מדבר על העסק עכשיו. רגע, תקשיב שנייה. העסק זה עסק כלכלי, שעכשיו לא עובד, ולכן לא מרוויח, ולכן נתנו לו רשת ביטחון. העסק הכלכלי הזה יכול להיות גן, והוא יכול להיות דוכן פלאפל, והוא יכול להיות חנות נעליים, והוא יכול להיות הרבה מאוד דברים אחרים. והעסק הכלכלי מקבל, בראייתנו, מענה טוב – אני אומר את זה על השולחן. בראייתנו, רשת הביטחון שאנחנו נותנים, גם ההוצאות המזכות וגם השכר, זה מענה טוב לעסק הכלכלי. נקודת המוצא שלי היא שהגננת הזאת לא תסגור את הגן, כי היא רוצה להמשיך להתפרנס, כמו שדוכן הפלאפל לא יסגור את הפלאפל, אם הוא יוכל. עוד פעם, אם הוא יפשוט רגל – אבל הוא לא יפשוט רגל.

רון כץ (יש עתיד):

לא, אבל השאלה שלי היא אחרת. הם צריכים ודאות, לדעת זמנים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, רגע. אני כבר אדבר על הזמנים. חבר'ה, אתם לא נותנים לענות.

קארין א*להרר (יש עתיד):

בצלאל, ילדים זה לא - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה לא קשור. עוד פעם, הילדים זה לא האירוע. האירוע – מי שמפסיד כסף. זה הגננת, שיש לה עסק והיא מתפרנסת ממנו. אני בטוח שהיא גם אוהבת את הילדים ומטפלת בהם. זה עסק, היא מתפרנסת ממנו. ועכשיו היא צריכה להחזיר את הכסף להורים. עוד פעם, אני לא עורך דין, לא נותן עכשיו עצה משפטית, אבל על פניו היא צריכה להחזיר את הכסף, כי, מה לעשות, היא לא נותנת שירות כרגע להורים. ואז ממה היא תתפרנס?

קארין אלהרר (יש עתיד):

אבל היא אומרת לא - - -

ירון לוי (יש עתיד):

הגנים לא מוכנים - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר'ה, תקשיבו רגע. לי אין כלי משפטי להכריח אותה להגיד כן.

ירון לוי (יש עתיד):

אבל - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע. חבר'ה, מה יהיה? אל תעשו ממני טיפש. באמת, נו – אני עוסק בסוגיה הזאת כבר שנתיים וחצי ארבע פעמים, ועוסק בה גם עכשיו שלושה-ארבעה ימים. תקשיבו עד הסוף. אתם רוצים פינג-פונג, תעשו פינג-פונג.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, בואו ניתן לשר להשיב, בבקשה. תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אמרתי לכם מראש, אני מפרק רגע את הסוגיה כי היא סוגיה מורכבת. בסוף, הגננת היא בעלת עסק. היא מתפרנסת מזה, והיא תרצה להמשיך להתפרנס מזה. אגב, אני אומר לכם, גם השוק החופשי עושה את שלו. אם היא לא תחזיר את הכסף, בצורה לא פיירית, אז ההורים יחפשו גן אחר, כמו שאם בעל דוכן הפלאפל ייקח לי הרבה כסף. אז אתה יכול להגיד: אין מספיק תחרות, אין מספיק גנים, לקוח שבוי – או כן או לא. אבל בגדול הגננת – עזבו רגע את הילדים – הגננת היא בעלת עסק, וכמו שכשדוכן הפלאפל לא פותח הוא לא גובה ממני כסף על הפלאפל – אתה שואל אותי? היא לא אמורה לגבות. אני לא יכול לחייב אותה משפטית, אבל היא לא אמורה לגבות, בסדר? אלא מה, אבל מה היא תעשה, איך היא תתפרנס? באה המדינה ואומרת: אני נותנת רשת ביטחון גדולה מאוד.

ירון לוי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

תן לו להשלים, תן לו להשלים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואם הגננת הזאת גם מעסיקה עובדות, גננות אחרות, אז או שהיא תוציא אותם לחל"ת, או שלדעתי היא תשמר אותם, כיוון שהיא רוצה לשמור על כוח האדם, ותקבל מאיתנו את המסלול. וכפי שאמרתי, בעסק הפרטי הלא-מפוקח אין לי הרבה כלים לעשות דברים אחרים, כי אני לא יודע לבודד את זה. אם אני אלך עם זה, מייד ילכו לבג"ץ ויגידו: רגע, מה שונה הגננת מחנות הנעליים שרוצה להמשיך להחזיק את העובדת שלה? הרי גם לה אין מספיק עובדים, אנחנו במשק בשוק תעסוקה - - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

זה לא אותו הדבר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רק רגע, תנו לי לסיים, אני לא ארד מהדוכן. לא, כשאני אסיים תשאל שאלה, באמת, רון, באמת, תנו לי רגע.

רון כץ (יש עתיד):

אין בעיה, אין בעיה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עכשיו, אמרתם שאלה לוחות הזמנים, אני רוצה להסביר למה היא לא רלוונטית לכלום.

מאיר כהן (יש עתיד):

את השכירות הם יקבלו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בוודאי, אנחנו 22% הוצאות קבועות. זה יותר – בקורונה הכירו ב-15%. עכשיו הכרנו ב-22% מסך כל המחזור כהוצאות קבועות, ועל זה מקבלים מהמדינה את הפיצוי המלא, בסדר? על ההוצאות הקבועות מקבלים 100%, זאת אומרת ירידת המחזור כפול 22%. 100% מימון על ההוצאות הקבועות של העסק אתה מקבל בכל העסקים. על השכר אתה מקבל 75%, בסדר? זו פחות או יותר מקבילה אם היית מוציא לחל"ת, בגרוסו מודו; אם זה שכר גבוה, זה כמובן הרבה יותר מזה. זה לא היה בקורונה, ושילבנו את זה עכשיו. עכשיו אני רוצה לדבר על לוחות הזמנים, למה זה לא באמת דחוף. אנחנו באמצע חודש. הרי המלחמה התחילה בתחילת חודש, לכן אני הסברתי את זה גם לעובדים. בפעם הבאה שהמעביד, המעסיק, צריך לקבל החלטה אם הוא משלם – הרי לא צריך להוציא לחל"ת, אנחנו מכירים בחל"ת רטרואקטיבית, ואמרנו את זה, עשינו את זה גם בעם כלביא. הרגע הראשון שבו בעל העסק יצטרך להחליט אם הוא מוציא את העובד או העובדת לחל"ת או ממשיך לשלם לו אחרי זה הוא ב-1 באפריל, ועד אז הכול יהיה ברור. גם אתם כהורים – הרי אני מקווה שאתה לא שולח את הילד שלך עם צ'ק כל יום – אנחנו משלמים בתחילת חודש או בסוף חודש, זאת אומרת, שילמת, שילמת בתחילת חודש.

רון כץ (יש עתיד):

שנה, שנה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עוד יותר. אז זה לא שאתה צריך כרגע להחליט. כרגע, עוד פעם, אני חושב שלמעונות פרטיים וגנים פרטיים לא תהיה לנו יכולת לעשות משהו אחר, וגם לא עשינו בעבר. רשת הביטחון שנותנים לכל עסק טובה גם כאן. בסוף, אני חושב, לו ישאלו את עצתי נראה לי שההוגנות – אני לא משפטן ואני לא יודע מה מחייב החוק – היא להחזיר את הכסף להורים, כיוון שלא קיבלת שירות, ואתה הולך למדינה ומקבל את הפיצוי על ההפסדים שלך. מה שהמדינה נותנת לכל אחד אחר, זאת ההוגנות. אם יש גננים או גננות – אנחנו כמובן דוגלים בשוויון – שהם לא היו הוגנים ולא החזירו את הכסף, זו בעיה קשה. אז שההורים, הרי תיאורטית הם יכולים ללכת לקחת – לא, זה לא, כי הם יצטרכו להראות את ירידת המחזורים. אגב, את זה כן עשינו, על זה כן דיברנו גם עם רשות המיסים. את זה עשיתי עם רשות המיסים.

רון כץ (יש עתיד):

זה מה שרציתי לשאול אותך – מה קורה, אם הם לא מחזירים אז אין להם ירידת מחזור.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נכון, ואז הם לא מקבלים פיצוי. אז באו ואמרו לי: רגע, יש פה בעיה, כי את החשבונית היא הוציאה בתחילת שנה. את זה כבר פתרנו מול רשות המיסים – יראו שהם החזירו את הכסף ונוריד להם את זה מהמחזור.

רון כץ (יש עתיד):

זה חשוב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן, כן, חד-משמעית, רשות המיסים עובדת על זה שכל מי שיראה שהוא החזיר להורים, נזקוף לו את זה על החודש הזה. לא נבחן את זה שנתי, בסדר? נבחן חודשי. הוא יראה שהוא החזיר את הכסף. זו לא בעיה. הרי ממילא הוא צריך להגיש ניירת.

ירון לוי (יש עתיד):

זה 25%.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מינימום ירידה של 25%, אם הוא יחזיר את כל הכסף אז תהיה ירידה של 100%, אז הוא מקבל מאיתנו 100% כפול 22% של ההוצאות הקבועות ו-100% הוצאות השכר. נכון, זה – בסדר, אמרתי, הם יקבלו 100%. נניח שהמטפלת של הבן שלך הולכת להחזיר צ'קים על החודש הזה לכל ההורים – מבחינתנו בחודש הזה יש לה אפס. לא נבדוק את זה דו-חודשי.

רון כץ (יש עתיד):

היא תקבל 100% בחזרה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, היא תקבל 100% מ-22% של המחזור שלה, שאלו ההוצאות הקבועות של שכר דירה, חשמל וכו', ותקבל 75% מהוצאות השכר, אם היא תשלם שכר. אם היא תמשיך לשלם שכר לסייעות, למטפלות, למי שעובד שם בגן, היא תקבל 75% מזה. 25% היא תספוג, כמו כל עסק שסופג. יכול להיות שהמשמעות, שהיא תעשה – יכול להיות שהיא תחזיר לכם את כל הכסף, תקבל 100% מ-22% ותוציא את המטפלות לחל"ת, והמטפלות יקבלו את החל"ת ויחזרו מייד. היא לא צריכה להוציא אותן עכשיו, היא יכולה לקבל את ההחלטה ב-1 באפריל, לפני שהיא משלמת שכר – תוציא, והם יקבלו חל"ת רטרואקטיבית.

רון כץ (יש עתיד):

וכל העסקים יכולים להזדכות על חודש? אולם אירועים שמחזיר את הכסף שלו ללקוחות, רשות המיסים יראו את זה כאילו הוא החזיר את הכסף?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בוודאי, זו ירידת המחזורים בחודש הזה. כל האירועים שהיו אמורים להיות לו בחודש הזה, גם אם הוא כבר הראה הכנסה בתחילת החודש, ועכשיו הוא מחזיר, והוא יראה שהוא מחזיר – אנחנו מורידים לו את זה מהמחזור, חד-משמעית. אני אומר לך יותר מזה – באולמות, למשל, אנחנו אומרים להם: אתם לא יכולים להגיש בקשה לפיצויים אם אתם לא מוכיחים שהחזרתם. אתה לא יכול גם לעשוק, זאת אומרת גם לקחת וגם לבוא אליי כמדינה ולקבל, כי תגיד לי: חצי חודש לא עבדתי. אני רוצה לראות שאתה מחזיר את הכסף. עכשיו אני חוזר למעונות הסמל כדי לשלים את התמונה. אני חושב שבמעונות הסמל אנחנו יודעים לתת קומה נוספת, זאת אומרת, להגיד להם: תלכו למסלול הפיצוי הרגיל, ניתן לכם קומה נוספת ונמשיך להעביר לכם את הסובסידיה, אבל פה אני גם יכול להתנות איתם. זה קל. את הגננת של הבן שלך, אם זה פרטי, אני לא יכול להכריח. אני מקווה שהיא תעשה את זה כי היא אדם הגון. אני מקווה שאתה לא שולח את הילדים שלך למישהו שהוא לא אדם הגון.

רון כץ (יש עתיד):

מרים נהדרת, לפרוטוקול.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ברור, ברור. בקיצור, אני חושב שרובם יחזירו, אנשים הגונים, ומי שלא יחזיר, אז ההורים יענישו אותו ויחפשו מישהו אחר, כן הגון. במעונות הסמל, כיוון שאני רוצה לתת להם קומה נוספת ולהמשיך להעביר להם את הסובסידיה, שם אני יכול להכריח אותם. שם אני יכול להגיד להם: תתחייבו לי להחזיר את הכסף. רק אז אני אמשיך להעביר לכם את הסובסידיה ממשרד העבודה, אחרת אני יכול לשלול לכם את הכסף לסובסידיה, ואז תפסידו את ה-25% האלה. זה כי יש לי קומה נוספת לתת להם. אני מאוד מקווה שעד סוף היום נסגור את זה בדיונים הפנימיים אצלנו ונפרסם את כל המתווה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לשר האוצר ולחברות וחברי הכנסת השואלים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תודה רבה.