בית חולים שני בנגב

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה. אדוני שר הבריאות, השאלה שלי: בשנת 2014 הוחלט להקים בית חולים שני ציבורי בנגב. 1. מתי מסתיים התכנון שלו? 2. מתי תחל הבנייה? 3. מדוע עד כה לא הוקצו תקציבי בינוי, ואם כן מתוכנן – מתי יוקצו? 4. מהם התקציבים הדרושים ומה פריסתם בזמן? 5. מתי יתחיל המוסד לתת שירות ומתי יפעל בהיקף מלא? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, גברתי. בבקשה, אדוני השר.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

קודם כול, אני מבין שבלשכת היושב-ראש פינקו אותך. בדרך כלל בשאילתה מתמצתים את השאלות, וכאן נתנו לך סעיפים ותתי-סעיפים.

היו"ר אמיר אוחנה:

דווקא זה לא בלשכת היושב-ראש, זה במזכירות, אבל סופרים מילים. אני בטוח שהמזכירות ספרה במקרה הזה את המילים וחברת הכנסת פרידמן עמדה בדרישות התקנוניות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

במספר המילים עמדתי.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

כל הכבוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

ואם תהיה לה שאלת המשך, היא תקבל גם שאלת המשך. בבקשה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

בהחלט. אדוני היושב-ראש, בפתח דבריי, כפי שאני נוהג לפתוח תמיד, אני מבקש בשם כולם להביע את תנחומינו ותנחומיי למשפחות השכולות, למשפחות של הלוחמים הגיבורים והקדושים שנהרגו בקרבות ברצועת עזה, ובתוכם משפחת רביב, על נפילת בנם ליאור השבוע, למשפחת החטוף אוריאל ברוך, עם קבלת ההודעה על הירצחו אתמול, ולמשפחת ההרוג במטח על העיר קריית שמונה זאהר בשארה. השם ייקום דמם של אותם אנשים. כמובן, מכאן לשלוח חיבוק חם והחלמה מהירה לפצועים, החלמה מהירה לאותם פצועים מאירועי 7 באוקטובר וגם מאירועי הבוקר בצפון; ואיך לא לשכוח לרגע את כל אותן התמונות שנמצאות מול עינינו להחזרתם של אחינו ואחיותינו השבויים והחטופים ברצועת עזה. שיחזרו במהרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אין לאף אחד ספק שממשלת ישראל עושה הכול, כולל כל שלאל ידה, במקסימום שאפשר, בשביל להחזיר אותם, ולהחזיר אותם בריאים ושלמים. לעצם השאילתה, חברת הכנסת יסמין פרידמן, אני מאוד מודה לך על השאלה בנושא החשוב. אולי זאת גם הזדמנות שניתנה לי כאן לבוא ולהציג את הנושא החשוב הזה, שמדברים עליו הרבה זמן. כידוע, הממשלה החליטה בשנת 2014 להקים בית חולים ציבורי בנגב. בשנת 2014 התקבלה החלטה לראשונה, החלטת ממשלה, על הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע, וזאת לשם התמודדות עם גידול והזדקנות האוכלוסייה בדרום ועל מנת להשלים פערים רב-שנתיים בהיצע השירותים הרפואיים בדרום. מאז התקבלו החלטות ממשלה נוספות בנושא, ובהחלטה 2025 משנת 2022 נקבע כי בית החולים יופעל על ידי גוף שאינו בבעלות ממשלתית, אף שהצוות המקצועי שהמליץ לממשלה על החלופות להקמת בית חולים לא שלל אפשרות של הקמת בית חולים על ידי גורם ממשלתי. לאור האתגרים הרבים שאיתם התמודדו מערכת הבריאות ובתי חולים ממשלתיים בהצלחה בשנים האחרונות, בשים לב לאתגרים נוספים המשפיעים על המערכת, כגון משיכת כוח אדם רפואי והכשרת רופאי העתיד, וביתר שאת לנוכח אירועי המלחמה האחרונים, הוחלט לבחון את המגבלה של הגורם המקים והמפעיל ולבחון שילוב של גורם ממשלתי בהקמת בית החולים העתידי בבאר שבע. בשל כך קיימו ומקיימים, גם אתמול, מנכ"לי משרד הבריאות והאוצר, הליך שיתוף ציבור והיוועצות נרחבת, והוא מגיע לסיומו ממש בימים אלה. לאור האמור לעיל, תהליך התכנון יחל לאחר סיום ההליך של בחינת הגורם המפעיל, הנמצא, כאמור, לקראת סיום. לא שולל, אבל כמעט רצינו להביא את ההחלטה עוד לפני חג הפסח. בכל מקרה, ממש בימים הללו אנחנו סיימנו הליך מאוד מאוד ארוך. אני נמצא כל-כולי בנושא הזה, כי יש כאן הרבה מרכיבים עם השפעה משמעותית מאוד. אחד האתגרים המרכזיים בבחירת גורם מפעיל הוא היכולת שלו להביא כוח אדם איכותי כדי לשפר את הרפואה בנגב, וזה מאמץ שאנחנו עסוקים בו כעת. את יודעת שאנחנו – חלק מבתי החולים, למשל, הכרזנו עליהם כמרכזי-על, והוספנו להם את כל היחידות. מרגע שהכרזנו על מרכז-על והוספנו יחידות, לקח להם עשר שנים עד שבסוף היחידות שהוספנו להם מומשו, בגלל האתגר הזה להביא כוח אדם מקצועי ומשמעותי למקום. לכן, להגיד: נקים בית חולים, ולשים אותו פיל לבן שלא ייתן מענה אמיתי למה שאנחנו רוצים לתת בנגב, זה לא התכלית. חשוב לי להדגיש כי שוויון בבריאות ובמתן רפואה מיטבית באזורי הפריפריה בכלל ובנגב בפרט, וכחלק מכך הקמת בית חולים נוסף בנגב, הוא חשוב ביותר ברמה האישית, כפי שציינתי קודם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם אפשר, השר, להתערב בשאלה: ממה נובע החוסר הזה? אנשים לא רוצים ללמוד רפואה? המקצוע לא מתגמל? ממה נובע הקושי הזה לאייש? אני שואל, אני שואל, נשמע.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

קודם כול, נתחיל מכך שכשאומרים שיש חוסר כוח אדם במערכת הבריאות, זה חוסר כוח אדם, כי בסך הכול היו 700, 900, 1,200 סטודנטים עולים. האתגר שלנו – אני מקווה שבשנתיים הקרובות נגיע עד 2,000 סטודנטים שילמדו רפואה כאן, במדינת ישראל. ואנחנו רוצים כאן, במדינה; לא מי שלומד בפקולטות בחוץ לארץ ובסוף נבחנים כאן אלא שילמדו כאן. ולכן יש תוכניות מאוד נרחבות במערכת הבריאות של ארבע-שנתי ושש-שנתי, והם עושים התמחות. עכשיו, גם לאחר שנמצאים הסטודנטים, בסוף מגיע מתמחה, והוא רוצה להגיע לבית חולים – הוא רוצה לעשות מקסימום ניתוחים וללמוד את הסטאז' ולעשות פרקטיקה אמיתית בשביל להתמחות ולהתמקצע. ללא ספק בית חולים במרכז בעל 1,000, 1,200, 1,400 מיטות או רמב"ם או מקום כזה, נותן לך ניסיון אמיתי, ואז אתה יודע, יכול ללמוד יותר טוב, מאשר ללכת לבית חולים של 200 מיטות, 60 מיטות, שחסרות שם יחידות, אין לך קרדיולוגיה, אין לך ניתוחי חזה, אין לך ניתוחי לב, ניתוחי ראש, צנתורים. ואז אתה מתחיל לחלק את היחידות. רופא רוצה לקבל התמחות, וכולם נמצאים. יש נקודה נוספת, ואנחנו עושים סדר אמיתי בשדות הקליניים שמחולקים בבתי החולים. עד היום השדות הקליניים מחולקים על ידי האוניברסיטאות ומנוהלים על ידן. הולך ממש בימים הללו להסתיים הדוח, הוקמה גם ועדת גמזו בנושא, ואנחנו נמצאים על הנושא. השדות הקליניים ינוהלו אחרת, ינוהלו ממש כמעט על ידי המשרד, וימוצו וינוצלו במקסימום, וימשיכו לתת לכלל הפקולטות, לכלל האוניברסיטאות, שימוש בשדות הקליניים, ולהשתמש בהם כיאה. אז זה ייצור התמחויות ויותר ניסיון וסטאז' והתמחות, ורופאים ירצו להגיע גם לבתי חולים בפריפריה ולהוסיף את היחידות. אני אתן לך משהו שעוד לא פורסם בתקשורת אבל אני יכול לספר על זה כאן. אנחנו רוצים לחזק – הרי הכרזנו על בית חולים זיו בצפת כמרכז-על. מרגע שאתה מכריז על בית חולים כמרכז-על, צריך להביא לשם יחידות של ניתוחי לב וחזה. אבל עוד פעם, אתה רוצה להביא רופא טוב – זה בית חולים קטן. לכן החלטנו שאנחנו כרגע מאגדים, סוג של בית חולים אחד, את בית חולים פוריה בצפון ואת בית חולים זיו כמרכז, ואז ברגע שאתה מביא רופא ויהיו לו תורנויות וכוננויות גם כאן וגם כאן, תוכל להביא כוח אדם שיבוא ויקבל פרקטיקה משמעותית, ואפשר להביא רופאים משמעותיים, וכרגע אנחנו עובדים על הנושא הזה, בימים הללו, שהם סוג-של יאוגדו ויהיה כמו מרכז אחיד, למרות שיהיו מנהלי בתי חולים שונים בכל מקום. לכן המשרד עושה באמת הרבה פעולות בשביל לחזק, אבל לא סתם לחזק שיבואו רופאים – שיבואו רופאים בדרגה עליונה. אני ביקרתי אתמול בבית חולים הגליל בנהריה, וראיתי שם למשל מחלקת פה ולסת מהמתקדמות בארץ, מקום שלישי אולי בעולם, ועושים שם שחזורים מדהימים בטכנולוגיות שאין בכל מקום, ואנשים בעלי שם עולמי נמצאים שם, ואנשים לא יודעים עליהם. אותו דבר בעוד ניתוחים והתמחויות שיש שם, ואנשים לא תמיד מודעים, ויש אנשים שמגיעים מהמרכז לבתי חולים הללו. זה קורה, זה הליך שקורה; הוא קורה לאט, אבל הוא קורה, ואנחנו עושים את כל הפעולות. לכן יש משמעות רבה איך בית החולים הזה בנגב שיוקם בבאר שבע יהיה. זו התפיסה של הענקת שירותי בריאות זמינים. זה לא קשור רק למקום מגורים, אלא צריך לתת את זה לכולם. עכשיו לעניין שאלת מועד תחילת הבנייה. תאריך תחילת הבנייה ייקבע לאחר מועד בחירת המפעיל, ויש כבר הקצאה של 40 מיליון שקל רק לצורכי התכנון. צורכי התכנון שנמצאים שם – אני מאמין שזה יכול לקחת שנה וחצי לפחות, שנתיים, תכנון של בית חולים כזה. צריך לזכור – ותכף אני אגיד את המספרים – שמדובר בבית חולים גדול. לעניין התקציבים שדרושים ופריסתם בזמן – התקציב הנדרש ייקבע בהתאם לקביעת הגורם המתכנן והמבצע ולתכנון שייקבע, כי אם זה יהיה גם יחד עם הקופות, אז יש חלק של הקופות וחלק של הממשלה, מה שאנחנו נצטרך להביא. מדובר בהרבה כסף. מדובר בהרבה כסף. זה לא מאות מיליונים, זה מעבר לכך. מועד תחילת מתן השירות – הרי לפי החלטת ממשלה משנת 2022, בית חולים יוקם כביכול בשלושה שלבים: הראשון שבהם מתוכנן להסתיים ב-2028, שזה חדרי ניתוח, מיון; השלב הבא אמור לכלול מחלקות נוספות; עד השלב השלישי, אני מאמין שפחות מעשור – שבע, שמונה שנים – אנחנו יכולים כבר להיות עם בית חולים מוכן, לא רק מוכן כאבן, אלא מוכן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

מאויש.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

מאויש. מדובר בבית חולים משמעותי בעל 600 מיטות לפחות. אני חושב שצריך להבין שזה ישנה את כל מערכת הבריאות בדרום ובפריפריה, וישנה כללית את תחרות הבריאות, נקרא לזה ככה, במדינת ישראל. אומנם זה בדרום, בנגב, אבל בית החולים הזה יהיה מאוד משמעותי בתפיסה של המשרד, ולכן אנחנו נמצאים עליו בצורה רצינית ועושים עבודה מאוד יסודית בשביל שנגיע להחלטת ממשלה בימים הקרובים, בזמן הקרוב, ונוכל לבשר על יציאה לדרך.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש שאלת המשך לחברת הכנסת לחברת הכנסת פרידמן? לא. אז שאלות נוספות בקשו ח"כים גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אני צריך לאזן ולתת רק שתיים, אז חבר הכנסת ואליד אלהואשלה וחבר הכנסת משה רוט. עימך הסליחה, חבר הכנסת עטאונה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, אני רוצה לשאול, בהמשך לשיחתנו שהייתה על מיון קדמי בעיר רהט. לאחרונה אנחנו רואים שיש עומסים בסורוקה וגם בברזילאי, ועיר כמו רהט, עם 75,000 תושבים – אני חושב שחשוב מאוד שנקדם בה מיון קדמי, על מנת לתת שירות לאנשים, במקום לנסוע מרחקים לא נורמליים, בוא נגיד כך, על מנת לקבל שירות רגיל לאזרח. האם יש תוכנית למשרד הבריאות על מנת לקדם את המיון הקדמי? כי אני שמעתי שגם השר של הנגב והגליל רוצה ומעוניין לקדם את הנושא הזה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה, והשר ישיב במרוכז.

משה רוט (יהדות התורה):

תודה רבה, אדוני השר. אני מרגיש קצת אי-נעימות, כי אני יודע שהשר משקיע בזה הרבה כוחות, ועם כל זאת, אני עדיין שואל, בגלל שאני חושב שצריך לזה גם תקציב מיוחד וגם שינוי בקונספציה. יש אומנם הרבה רופאים – וכבוד היושב-ראש העלה את הנושא של מחסור בכוח אדם ברפואה. יש הרבה רופאים שמגיעים מחוץ לארץ, יהודים שרוצים לעשות עלייה, ומקשים עליהם לקבל את האישורים, למרות שהם עברו את הלימודים. אז נוסף לתקציב מיוחד בשביל לעודד ולתמרץ אנשים שילמדו רפואה, קל וחומר שכשיש כל כך הרבה מחסור, צריך להקל ולמצוא דרכים איך לעזור לרופאים האלה להתאקלם ושיקבלו את אישורי הלימודים שלהם בצורה נכונה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ואני מרשה לעצמי להוסיף לשאלתו של חבר הכנסת רוט, שהיא חשובה מאוד, שמדובר בסוגיה באמת רבת-שנים שאנחנו מתמודדים איתה, ולא מדובר באנשים שרק למדו רפואה בחוץ לארץ אלא עסקו ברפואה, עסקו באופן פרקטי ברפואה. חבל שאנחנו לא מצליחים למצוא את הדרך להקל עליהם להיקלט במערכת הבריאות שלנו. האם יש תוכניות בנושא?

משה רוט (יהדות התורה):

אני בעצמי טיפלתי ברופא שעבד בארץ חמש שנים, עבד בארץ בחדרי ניתוח, וכשרצה לעבור בית חולים כדי לפעול לבד, לא קיבל אישורים. כל מיני ביורוקרטיות.

היו"ר אמיר אוחנה:

ודאי השר מכיר גם את הסוגיה הזאת.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

תודה רבה. אני אתחיל קודם כול לענות לחבר הכנסת ואליד. אתה עדכנת אותי בחוץ לגבי הרציונל והרצון וההסכמה, כביכול, אולי של משרד הנגב והגליל לפריפריה, למיון קדמי ברהט. אנחנו בוודאי רוצים לחזק את הרפואה, רק אמרתי לך בחוץ על איזה סוג של קונפליקט קטן שיש לנו תמיד. ואנחנו בוודאי נקדם את זה, בהחלט, אני אבדוק את הנושא, אני רוצה. סיפרתי לך שממש לפני יומיים התקשרו אליי על איזה מישהו שהלך באחת הערים, לא משנה, למיון קדמי שהיה בשביל איזה טיפול רפואי, וכשהגיעו לשם אמרו להם: למה הגעתם לכאן? יש כאן סוג של סכנה של פגיעת ראש, והיו צריכים להעיף אותם לטיפול נמרץ, לבית החולים. זאת תמיד הסכנה שעומדת, כשאנשים לפעמים מתבלבלים בין מיון קדמי לבין בית חולים, והזמן הזה שמבזבזים בשביל להגיע למקום – הוא סכנה, ולכן צריך לעשות. אבל צריך לבדוק, לתת מענה רפואי – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני השר – – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אז יש מרפאות לילה, יש ביקור רופא ויש טרם שפותחים בכל מקום, וזה פועל מ-19:00 עד 07:00 או עד 24:00, תלוי. לפעמים זה גם עניינים כלכליים, צריך לראות מה עם הקופות. משרד הבריאות נותן לפעמים את הרישיונות, לא עושה את הפעולות הממשיות האלה. אבל בהחלט, כל בקשה כזאת – נבחן אותה באופן חיובי. כי אני חושב, כמו שאמרת, שמגיע – למרות שכשמסתכלים מבחינת מרחק, המרחק של רהט מבאר שבע, בית חולים סורוקה, הוא יחסית קרוב. תחשוב על אלה שנמצאים במרחק שהמקום הכי קרוב שלהם לבית חולים הוא שעה נסיעה, ויש לצערנו כמה מקומות כאלה בארץ – מה הם יגידו. אבל עדיין, אנחנו נבדוק את הנושא הזה. גם צריך לדעת אילו שימושים רוצים לעשות במיון קדמי, איזה מכשור רפואי רוצים להביא לשם, מה כנגד, כי בסוף זה צריך להיות משהו כלכלי. אם הקופה תביא לשם מכשיר והקופות לא ישלחו לשם – זו נקודה שצריך לתת עליה את הדעת. לגבי שאלתו של חבר הכנסת רוט לגבי רופאים. היושב-ראש חילק בין רופאים שלומדים רפואה בחוץ לארץ לבין רופאים שהם כבר בעלי רישיונות ממקומות מוכרים, ורק רוצים לקבל. אני יודע שבאגף שבסוף מעתיק – כולל משרד הקליטה – מעתיק את רישיונות החוץ למקומות שמוכרים בארץ ההליך מהיר. אם יש לך דברים ספציפיים שאתה יכול להגיד לי, בהחלט נעשה את זה. אבל אולי אתה מדבר לא על הרישיון לפעמים – על הקליטה למערכת. כי אם יש למשל עכשיו 20 קרדיולוגים, ונגיד שאני לא צריך קרדיולוגים במערכת הבריאות בכלל, ואני צריך פנימאים, אז זה לא יעזור שקלטתי אותו כרופא; צריך בסוף לתת לו עבודה, לתת לו תקן במקום. אולי זאת הנקודה – הקליטה במערכת הבריאות. אנחנו ללא ספק כן רוצים את הרופאים הללו שלומדים במקומות מוכרים ובעלי ערך רפואי רציני, אם זה בארצות הברית, בצרפת, אני יודע שיש באיטליה, ועוד מקומות שמוכרים על ידי המשרד. כשאנשים מגישים, אני יודע שההליכים מהירים. יש ארגון "נפש בנפש", שעושה עבודה נפלאה בנושא הזה, לסייע לאותם רופאים עולים שמגיעים לכאן. גם משרד הקליטה עושה עבודה מצוינת. אבל אני אבדוק, לחזק את הנושא הזה, גם לאור מה שאמר כאן היושב-ראש. ועדיין, תמיד צריך לזכור שרפורמת יציב, שיצאה לדרך, נכנסת לתוקף למעשה כבר במחזור הבא. חלק מאלה שלומדים לא יכולים לבוא לכאן. צריך להבין, זה לא מגיע בחלל ריק. זה הגיע במצב של רמת לימודים אקדמיים גבוהה ורמת רפואה מיטבית. זה חשוב. ולכן, כשאני מקבל לפעמים הודעות מאנשים שאומרים: כבר עשיתי פעמיים, שלוש פעמים, את המבחן בישראל ולא הצלחתי, והכול – אדם שלא מצליח לעבור את הפסיכומטרי, אפשר לחלוק על זה, 750, 790, 800, 730, אבל אנשים שמקבלים 450 בפסיכומטרי והולכים ללמוד בחו"ל ובסוף לא מצליחים להיקלט כאן – כנראה יש סיבה. אנחנו רוצים לקבוע רמה גבוהה, אנחנו לא רוצים להוריד את רמת הרפואה. השם של מערכת הבריאות במדינת ישראל הוא שם בעל ערך וחשיבות, ולכן אנחנו נעשה את זה הלאה ונמשיך לשמור. תודה רבה לשואלים ולמציעים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לכבוד השר, שכדרכו כיבד את השואלים במענה מנומק, ענייני ומפורט. אנחנו מודים לך, כבוד השר.