הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום קצבת שארים לעגונה ולמסורבי גט שהתאלמנו), התשפ"ה-2025

הצעת חוק זו נועדה לתקן מצב שבו נשים שהיו נשואות למבוטח שנפטר, אך לא התגרשו ממנו בפועל, אינן זכאיות לקצבת שארים. המצב הנוכחי בחוק הביטוח הלאומי אינו מכיר בנשים אלו כ"אלמנות" לצורך קצבת שארים, גם אם הן חיו בפירוד ממושך מהמבוטח, או אם נמנע מהן לקבל גט מסיבות שאינן תלויות בהן. התיקון המוצע יאפשר לנשים אלו להיחשב כזכאיות לקצבת שארים בתנאים הבאים: עגונה: אישה שהמבוטח היה נשוי לה בעת פטירתו, והיא הייתה עגונה (לא קיבלה גט) במשך שבע שנים לפני פטירתו. זאת, בתנאי שבית דין רבני קבע כי על המבוטח היה לתת לה גט. מסורבת גט: אישה שהמבוטח היה נשוי לה בעת פטירתו, והיא לא קיבלה ממנו גט. זאת, בתנאי שבית דין רבני קבע כי על המבוטח היה לתת לה גט, ופסק דין זה קוים. במקרה זה, התיקון יחול גם אם האישה לא קיימה את תנאי הפסקה של "אלמן" (כלומר, לא נמנעה ממנה הזכות להתגרש מסיבות שאינן תלויות בה). ההסבר לדברי החקיקה מציין כי החוק הנוכחי פוגע בנשים אלו, שכן הן נענשות פעמיים: פעם אחת כאשר נמנע מהן להתגרש, ופעם שנייה כאשר הן אינן זכאיות לקצבת שארים לאחר מות בן זוגן, למרות שהיו נשואות לו באופן פורמלי. התיקון נועד לתקן עוול זה ולאפשר לנשים אלו לקבל תמיכה כלכלית במצבים בהם הן נאלצות לחיות בפירוד ממושך או שנגרם להן נזק כלכלי עקב סירוב גט.

מקור: הצעת חוק לדיון מוקדם