הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - העברת חובות לתשלום מס ערך מוסף בייבוא שירותים דיגיטליים), התשפ"ה-2024

הצעת חוק זו נועדה לשנות את הדרך בה גובים מס ערך מוסף (מע"מ) על שירותים דיגיטליים הנרכשים על ידי תושבי ישראל מספקים שאינם תושבי ישראל. כיום, אם תושב ישראל רוכש שירות דיגיטלי מספק שאינו תושב ישראל, חובת תשלום המע"מ חלה בדרך כלל על הצרכן הישראלי. הדבר מקשה על גביית המס. ההצעה קובעת כי במקרים מסוימים, חובת תשלום המע"מ על שירותים דיגיטליים תיפול על מי שמפעיל פלטפורמה מקוונת (כמו "חנות מקוונת") שדרכה נמכרים השירותים, או על נותן השירות עצמו, אם הוא אינו תושב ישראל. ההצעה מגדירה מחדש מהו "שירות דיגיטלי" לצורך החוק, וכוללת בין היתר: תוכנות, יישומונים, מוזיקה, ספרים, סרטים, תוכניות טלוויזיה, שידורי רדיו וטלוויזיה, גישה לאינטרנט, שירותי טלפוניה ופקס, משחקים, הימורים, וכן שירותי תיווך בין קונים למוכרים של טובין או שירותים באופן מקוון. ההצעה גם מגדירה מיהו "תושב ישראל" ו"תושב חוץ" לצורך החוק, תוך התייחסות למקום ההתאגדות, הרישום, מקום המושב, אמצעי התשלום, והתשתית הפיזית. ספקים שאינם תושבי ישראל, אשר יחויבו בתשלום המע"מ, יצטרכו להירשם במרשם מיוחד שייפתח לצורך כך. הם יצטרכו להגיש דוחות תקופתיים למנהל רשות המסים, ולשלם את המס הנובע מהשירותים שסיפקו לתושבי ישראל. בנוסף, הם יחויבו לשמור מידע ומסמכים רלוונטיים למשך שבע שנים. במקרים בהם יתברר שהדוח שהוגש אינו נכון או אינו מלא, רשות המסים תוכל לדרוש תשלום נוסף. דרישת תשלום כזו תצטרך להימסר תוך שבע שנים מהמועד בו הוגש הדוח. ההצעה נועדה לייעל את גביית המע"מ על שירותים דיגיטליים, למנוע אפליה בין ספקים מקומיים וספקים זרים, ולהבטיח הכנסות מס למדינה. היא מתיישרת עם המלצות בינלאומיות בנושא.

מקור: הצעת חוק לדיון מוקדם