פרק ט' (תיווך בביטוח ובחיסכון פנסיוני), למעט סעיף 36 (בעניין איסור על סירוב בלתי סביר להתקשורת) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון]

גופים מוסדיים, כמו חברות ביטוח או קרנות פנסיה, לא יוכלו לסרב באופן לא סביר להתקשר בהסכם עם יועץ פנסיוני או לסיים התקשרות קיימת. סירוב לא סביר יוגדר כסירוב להתקשר בתנאים דומים לאלו המוצעים ליועצים אחרים, או סירוב המבוסס על מספר הלקוחות של היועץ, מאפייני הלקוחות, היקף הכספים שלהם או היקף העמלות שגבה היועץ. הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יוכל להגדיר נסיבות נוספות שייחשבו כסירוב לא סביר. גופים מוסדיים גם לא יוכלו להפלות בין יועצים פנסיוניים במתן שירותים, כולל גישה למערכות שלהם. תשלום עמלת הפצה בשיעור שונה לא ייחשב הפליה. הממונה, באישור ועדת הכספים, יוכל לקבוע הוראות לגבי נסיבות ואמות מידה למתן שירותים, כמו נגישות, תדירות וזמינות, וחריגה מהן תיחשב הפליה. במקרה של הפרת כללים אלו, הממונה יוכל להטיל עיצום כספי על הגוף המוסדי. העיצום יוטל אם הגוף המוסדי סירב להתקשר עם יועץ פנסיוני או סיים התקשרות עמו בנסיבות שנחשבות לא סבירות, או אם הפלה בין יועצים בניגוד להוראות הממונה.

מקור: חומר רקע