פרק ט' (מסים), למעט סעיפים 41-40 ו-47-45 מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023

החוק משנה את אופן חישוב מס ההכנסה ליחידים שמשלמים דמי ביטוח לאומי. עד כה, אם אדם קיבל החזר על דמי ביטוח ששילם ביתר, 52% מסכום ההחזר נחשבו כהכנסה החייבת במס. מעתה, אם ההחזר שקיבל אדם על דמי ביטוח ששילם ביתר עולה על הסכום שבו הוא חויב בפועל עבור דמי ביטוח באותה שנה, רק ההפרש מעבר לסכום זה ייחשב כהכנסה החייבת במס. השינוי יחול החל משנת המס 2024. בנוסף, החוק קובע כי אם אדם קיבל החזר על דמי ביטוח ששילם ביתר, 52% מסכום ההחזר לא ייחשבו כהכנסה החייבת במס. זאת, למעט תוספת ששולמה לפי סעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי. השינוי נועד לתקן עיוות בדין שנוצר בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, ולקבוע מנגנון הוגן ויעיל יותר לחישוב המס. החוק גם מתייחס לחיוב במס ערך מוסף (מע"מ) על שירותים דיגיטליים מיובאים. מעתה, אם שירות דיגיטלי מיובא ניתן על ידי גוף שאינו רשום בישראל, והוא ניתן ליחיד תושב ישראל, יחול מע"מ על השירות. החוק מגדיר מהו "שירות דיגיטלי" ומהו "תושב חוץ" לצורך חיוב זה. גופים המספקים שירותים דיגיטליים מחו"ל יצטרכו להירשם בישראל ולשלם מע"מ. בנוסף, החוק קובע כללים חדשים להקצאת מספרי חשבוניות מס. מעתה, עוסק שמוציא חשבונית מס בסכום העולה על 5,000 ש"ח (ללא מע"מ) יצטרך לקבל מספר הקצאה מראש מהמנהל. הדבר נועד למנוע הוצאת חשבוניות מס שלא כדין ולהגביר את הפיקוח על העסקאות. החוק מפרט את התהליך לקבלת מספר הקצאה, כולל אפשרות לשימוע במקרים מסוימים. לבסוף, החוק מחייב גופים פיננסיים (כמו בנקים וחברות כרטיסי אשראי) לדווח לרשות המסים על פעילותם של לקוחותיהם. הדיווח יכלול פרטים על הלקוח, סך ההפקדות והמשיכות בחשבון, וכן פרטים על "נהנים" (אנשים שעל שמם מנוהל החשבון). הדיווח יוגש פעמיים בשנה, בינואר וביולי. המידע שיתקבל ישמש את רשות המסים לצורך אכיפת חוקי המס, ביקורת וחקירות. החוק מפרט גם את השימוש במידע זה, את הגבלותיו ואת אמצעי האבטחה שיש לנקוט.

מקור: חומר רקע