הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - שלילת תקצוב ממוסד שהעומד בראשו מסית נגד שירות ביטחון או שירות לאומי-אזרחי או בעד סירוב פקודה), התשפ"ג-2022

שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר החינוך, יוכל להחליט שמוסד חינוך ציבורי לא ייחשב ככזה אם ראש המוסד עשה אחד מאלה: קרא פומבית, ביודעין, להשתמט משירות; קרא פומבית, ביודעין, להסית לאלימות או לעוינות כלפי חלקים מהאוכלוסייה או כלפי הציבור, בשל גזע, מוצא אתני-לאומי, דת, נטייה מינית, מין, צבע, או השפלה; או קרא ביודעין, פומבית, לסירוב פקודה שניתנה לפי חוק שירות ביטחון או חוק שירות לאומי-אזרחי, נגד מי שמשרת בשירות הביטחון או נגד מי שמשרת בשירות הלאומי-אזרחי. שר האוצר יפעל בהתאם לסמכותו לאחר קבלת אישור של ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר המשפטים. אם לא הותקנו תקנות לעניין זה, שר האוצר יוכל לפעול מכוח סמכותו לפי סעיף זה. ההצעה נובעת מהמצב שבו חיילי צה"ל ומשרתי השירות הלאומי-אזרחי נתונים למסע הסתה ואלימות. דווחו מקרים רבים של תקיפת חיילים חרדים, וכן עלייה במספר כתבי התלונות והאישומים בגין תקיפת חיילים חרדים. זרמים קיצוניים בחברה החרדית מגיבים בעוינות להסלמה, וחיילים חרדים נאלצים לצאת מהבסיס ללא מדים מחשש לתקיפה. חיילים רבים ביקשו פטור מלבישת מדים, וחיילים רבים דיווחו כי הם מסרבים לקבל את ילדיהם לבתי ספר בשכונות חרדיות מחשש מתמיד. כיום, חוק יסודות התקציב אינו נותן מענה למקרים אלו, שכן מוסדות חינוך שראשי הקהל שלהם מסיתים ומכפישים נגד הצבא או קוראים להשתמטות מהצבא, חומקים מאחריות לדבריהם ולהשלכות האלימות. לכן, מוצע לקבוע כי שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר החינוך, יוכל לשלול תקציב ממוסד חינוך ציבורי שראשו מסית נגד שירות הביטחון או השירות הלאומי-אזרחי, או בעד סירוב פקודה. הצעות חוק דומות הונחו בעבר על שולחן הכנסת.

מקור: הצעת חוק לדיון מוקדם